הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כָּל נִזְקוֹ. זֶה הַבּוֹר. דְּתַנֵּי. חָפַר בּוֹר עֲשָׂרָה טְפָחִים וּבָא אַחֵר וְעָמַק בּוֹ טֶפַח הָאַחֲרוֹן חַייָב. רִבִּי אוֹמֵר. אַחַר הָאַחֲרוֹן לְמִיתָה וְאַחַר הָרִאשׁוֹן לִנְזָקִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אַחַר אַחֲרוֹן לְמִיתָה וְאַחַר שְׁנֵיהֶן לִנְזָקִין. חָפַר בּוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים וּבָא אַחֵר וְסִייָדוֹ וְכִייָרוֹ שְׁנֵיהֶן חַייָבִין. מִפְּנֵי שֶׁסִייָדוֹ וְכִייָרוֹ יְהֵא חַייָב. בְּשֶׁאָמַר לוֹ. סוֹד אֶת הַ(בַּיִת) [בּוֹר] הַזֶּה וּקְנֵה אוֹתוֹ. דָּמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת קִנְייָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. תִּיפְתָּר בְּחוֹפֵר בַּחוֹלוֹת. דְּתַנֵּי. חָפַר זֶה עֲשָׂרָה וְזֶה עֲשָׂרָה זֶה עֶשְׂרִים וְזֶה עֶשְׂרִים זֶה מֵאָה וְזֶה מֵאָה כּוּלְּהֹן חַייָבִין. כַּמָּה שִׁיעוּרָן לְהָמִית. עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּלְהַזִּיק. כָּל שֶׁהוּא. סוּמַכוֹס אוֹמֵר. 5a לְעוֹמְקוֹ שְׁלֹשָׁה וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה. רִבִּי לָֽעְזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר. כִּמְלוֹאוֹ שֶׁלַּנּוֹפֵל. וּמָהוּ מְלוֹאוֹ שֶׁלַּנּוֹפֵל. אֲפִילוּ תַרְנְגוֹל וַאֲפִילוּ גָמָל.
Pnei Moshe (non traduit)
זה הבור. דבמקצת נזק שהכשיר חייב בכולו כדתנא חפר בור ט' טפחים וכו' וכן הוא בתוספתא:
אפילו תרנגול אפי' גמל. כלומר הכל אחד אם יש בו כדי ליזוק בעל חי קטן כמו תרנגול חייב גם על היזק גמל ומלואו של נופל דקאמר אם יש בו מלואו של איזה נופל דלפעמים אף הגמל יוכל ליזוק בו:
כמלואו של נופל. וקס''ד לפי ערך הבעל חי שנופל בו ויוכל ליזוק והיינו דקא מתמה ומהו מלואו של נופל א''כ נתת דבריך לשיעורין דלב''ח קטן די בחפירה כל שהוא ולגדול לפי גדלו:
לעומקו וכו'. צריך שיהא בו עומק שלשה וארכו ורחבו ארבעה טפחים ואז הוא שיעור היזק:
כמה שיעורן. אבור בעלמא קאי ולפרש כמה יהא בעמקו ויהיה בו שיעור היזק:
דתני חפר וכו'. וזה סייעתא שאם היה במעשה הראשון כדי שיעור מיתה אז הוא ג''כ חייב:
א''ר סימון. אפילו תימא כשלא אמר לו לקנות ותיפתר בשחפר הראשון בחולות ולא היה בו חיזוק ולפיכך האחרון שסיידו וכיירו ועשה בו חיזוק הוא חייב:
שמירת נזקין כשמירת קנין. דברים שקונים בהן לקנין מו''מ קונין ג''כ לענין שמירת נזקין שיהא חייב עליו:
בשאמר לו סוד וכו'. והילכך הוא קנה ושלו הוא והוא חייב עליו:
יהא חייב. ואמאי הרי הראשון חפר בו עשרה:
שניהן חייבין. ובתוספתא גריס האחרון חייב וכן משמע לקמן:
וסיידו וכיירו. שסדו בסיד ועשה בו איזה ציור וחיזוק:
כיני מתניתא. כ''צ לגרוס בדברי רבי אחר שניהן לנזקין שאם הוזק בו השור ישלמו בין שניהן:
ואחר הראשון לנזקין. שהרי הוא חפר תשעה ויש בו שיעור נזקין:
האחרון חייב. שהרי לא היה בו שיעור מיתה והוא השלים לשיעור:
פִּיסְקָא. נְכָסִין שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה. דְּתַנֵּי. הַנְּכָסִין הַלָּלוּ נִיקְנִין עִם נְכָסִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מְעִילָה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הִיא. דְּתַנֵּי. וּמָעֲלָה מַעַל בַּי֨י. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. לְהָבִיא קֳדָשִׁים קַלִּין. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. לְהָבִיא אֶת הַשְּׁלָמִים. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי אוֹמֵר. לֹא הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אֶלָּא עַל הַבְּכוֹר בִּלְבַד. וּמַה בֵינֵיהוֹן. מָאן דָּמַר שְׁלָמִים כָּל שֶּׁכֵּן מַעֲשֵׂר. וּמָאן דָּמַר מַעֲשֵׂר הָא בְּכוֹר לֹא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֶחָד קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֶחָד קֳדָשִׁים קַלִּין. קֳדָשִׁים שֶׁחַייָב בָּאַחֵרָיוּתֶן קוֹרֵא אֲנִי בָהֶן בָּעֲמִיתוֹ וְכִיחֵשׁ. 5b וְשֶׁאֵינוֹ חַייָב בָּאַחֵרָיוּתֶן קוֹרֵא אֲנִי בָהֶן בַּי֨י וְכִיחֵשׁ. רַב הוּנָא אָמַר. אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁירִין וְאֶחָד קֳדָשִׁים פְּסוּלִין. קֳדָשִׁים שֶׁחַייָב בָּאַחֵרָיוּתֶן אֲפִילוּ הֵן לַי֨י קוֹרֵא אֲנִי בָהֶן בָּעֲמִיתוֹ וְכִיחֵשׁ וְשֶׁאֵינוֹ חַייָב בָּאַחֵרָיוּתֶן קוֹרֵא אֲנִי בָהֶן בַּי֨י וְכִיחֵשׁ וְלֹא בָּעֲמִיתוֹ וְכִיחֵשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא בעמיתו וכחש. כלומר שאינו מקיים בהן בעמיתו וכחש ואין נשבעין עליהן:
אפי' הן לה'. כלומר שהן קדשי קדשים ואפי' עכשיו פסולין הן מעיקרא כולו לה' קאי ואפילו הכי הואיל וחייב באחריותן קורא אני בהן בעמיתו וכחש:
אחד קדשים כשירין ואחד קדשים פסולין. רב הונא מפרש לדברי ר''ש דהא דקאמר סתם דברים שחייבין באחריותן לומר שאין חילוק בין קדשים כשירין לקדשים פסולין בזה שהדבר תלוי אם הוא חייב באחריותן אבל בקדשים קלין ס''ל דלעולם קרינן בהו בעמיתו ואפילו אינו חייב באחריותן וכרבי יוסי הגלילי:
קורא אני בהן בה' וכחש. כלומר ולא בעמיתו וכחש לפי שאינן שלו ואין נשבעין עליהן:
ושאינו חייב באחריותן. שאמר הרי זו:
קורא אני בהן בעמיתו וכחש. הך קרא בשבועת הפקדון כתיב ודיניה ג''כ כשבועת הדיינין בזה דמיירי התם. וקאמר דאם הוא חייב באחריותן קורא אני בהן שפיר בעמיתו וכחש ונשבעין עליהן:
קדשים שחייבין באחריותן. שאמר הרי עלי ואם מתו או נגנבו חייב באחריותן:
ר''ש אומר אחד קדשי קדשים וכו'. הש''ס מפרש לדברי ר''ש שאין חילוק בין קדשי קדשים לקדשים קלים לדידיה בהאי דינא:
רבי שמעון אומר וכו'. מילתיה דר''ש הוא בשבועות בפ' שבועת הדיינין דתנן התם ואלו דברים שאין נשבעין עליהן העבדים וכו' וההקדשות ר''ש אומר קדשים שחייבין באחריותן נשבעין עליהן ושאינו חייב באחריותן אין נשבעין עליהן ואיידי דדריש לה מהאי קרא דלעיל מייתי ליה הכא:
ומאן דאמר בכור הא מעשר לא. דלגבי בכור מעשר חמור הוא דבכור נמכר הוא תם חי ובעל מום חי ושחוט ומעשר איכו נמכר כלל כדתנן בפ''ק דמעשר שני:
מאן דאמר שלמים כ''ש מעשר. דהמעשר נמי קרב שלמים אבל אין דינו כשאר שלמים שהן טעונין סמיכה ונסכי' ותנופה חזה ושוק משא''כ במעש' ואם שאר שלמים ממונו הוא כ''ש מעשר:
ומה ביניהון. דע''כ אבא יוסי דקאמר על הבכור בלבד לא לאפוקי שלמים אתא דהשתא בכור שקדוש מרחם ממונו הוא שלמים מיבעיא:
להביא את השלמים. קדשים קלין דקאמר ר''י הגלילי בשלמים קאמר:
להביא קדשים קלין. דכתיב בה' להביא אם הפקיד בהמ' קדשים קלים אצל חבירו וכפר ונשבע והודה משלם קרן וחומש ואע''ג דבקדשים אין נשבעין עליהן כדאמרינן בשבועות בקדשים קלין נשבעין דקרי' בהו בה' וכחש בעמיתו וכחש:
דתניא ברייתא ומעלה וגו'. בספרא פ' ויקרא גבי שבועות פקדון כתיב נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון וגו':
רב יהודה וכו'. כלומר דמתני' דשמעינן דמחייב קדשים קלים בנזק דר' יוסי הגלילי הוא דשמעינן ליה דס''ל קדשים קלין ממון בעלים הן:
דתני הנכסין הללו וכו'. לא נמצא זה לא במתני' ולא בברייתא ולא דין בשום מקום והך נקנין אינו לשון קנין כדאמרינן בעלמא אלא ל' נמשכין ונקנין וה''פ דהש''ס מתמה על דקתני במתני' נכסים שאין בהן מעילה חייבין בנזק ואמאי הא עכ''פ קדשים הן. וזהו דפריך דתני נכסים הללו במתני' שאין בהן מעילה ושייך בהן תשלומי נזק והלא ניקנין ונמשכין הן עם נכסים שיש בהן מעילה וכלומר דמאי שנא נכסים שאין בהן מעילה והן קדשים קלים מנכסים שיש בהן מעילה והן קדשי קדשים סוף סוף תרווייהו קודש הן וקרי ביה רעהו ולא של הקדש. והיותר נכון דגרסי' עם נכסין שאין בהן מעילה וכלומר דתליא נמי הכי דנכסים הללו של נזקין נקנין לחיוב דוקא עם נכסים שאין בהן מעילה ותוספתא היא בריש פ''ק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source